1. ניהול גישה, שירותים מרחוק והקשחת ציוד קצה
תוקפים מבצעים סריקות לאיתור ציוד חשוף ברשת: מצלמות אבטחה, נתבים, בקרים תעשייתיים ומדפסות.
- סגירת פרוטוקולים לא מאובטחים - יש למנוע חשיפה לאינטרנט של ממשקי ניהול ופרוטוקולים מיושנים כגון Telnet ו-FTP.
- גישה מרחוק מאובטחת - אם נדרשת גישה מרחוק, יש להגביל אותה לכתובות IP ספציפיות, או להשתמש ב-VPN ו-ZTNA (Zero Trust Network Access) בשילוב MFA.
- מצלמות אבטחה - מעבר לשינוי סיסמאות ברירת מחדל, יש לוודא שזווית הצילום אינה חושפת מתקנים רגישים. אם כן - יש לשנות את מיקום המצלמה.
2. מניעת השחתת אתרים (Defacement)
השחתת אתרים משמשת לתעמולה ולוחמה פסיכולוגית, ולעיתים מעידה על חדירה עמוקה יותר לשרת.
- עדכון מערכות ותוספים - יש לוודא שמערכות ניהול התוכן (CMS), כל התוספים והתשתיות מעודכנים לגרסאות האחרונות, כדי לסגור פרצות אבטחה מוכרות.
- הקשחת הרשאות - יש ליישם עקרון הרשאות מינימליות (Least Privilege) לכל גישה למערכות ניהול האתרים והשרתים.
3. לוחמת תודעה והנדסה חברתית (Spear Phishing)
התוקפים עברו מ'דייג המוני' לפנייה ממוקדת לעובדים ובכירים בעלי הרשאות רגישות.
- התחזות ברשתות חברתיות - יש עלייה בפניות אישיות דרך וואטסאפ ולינקדאין, תוך בניית אמון לאורך שבועות במטרה לגנוב הרשאות. יש לגלות ערנות לפניות מגורמים לא מוכרים.
- התחזות לגופי חירום - מופצות הודעות SMS המתחזות לפיקוד העורף (Oref Alert) ולביטוח הלאומי, עם קישורים זדוניים בטענה ל'עדכון גרסה'.
- כלל ברזל - פיקוד העורף וגופים רשמיים לעולם לא ישלחו קישורים לעדכון אפליקציה ב-SMS. עדכונים יש לבצע אך ורק דרך Google Play או App Store.
- הרשאות מיקום - יש לוודא שהרשאות המיקום של אפליקציית פיקוד העורף מוגדרות כ'תמיד' (Always) בהגדרות המכשיר.
4. רציפות תפקודית, גיבויים ומתקפות מחיקה (Wipers)
ארגונים מונחים לבצע ניהול סיכונים מקיף מול מתקפות שמטרתן הרס הרשת ומתקפות כופר.
- גיבוי מנותק ופיזי - יש ליישם אסטרטגיית גיבוי הכוללת עותק אחד לפחות שמנותק פיזית מהרשת (Offline/Air-gapped Backup).
- בדיקות שחזור - יש לנטר את מערכות הגיבוי ולתרגל תקופתית את תהליך השחזור, כדי לוודא חזרה לפעילות בזמן סביר.
- הגנה על ממשקי ענן - יש להחיל כללי אבטחה מחמירים גם על ממשקי ניהול שירותי הענן ומערכות הגיבוי החיצוניות.
דיווח על אירועי סייבר
בכל מקרה של זיהוי אירוע חריג ברשת, יש לדווח מיד למרכז המבצעי של מערך הסייבר הלאומי בחיוג ל-119.
שאלות נפוצות
מה זה המלצות מערך הסייבר למבצע שאגת הארי?
אלו הנחיות אבטחה שפורסמו כדי להתמודד עם איומי סייבר כמו סריקות ציוד חשוף, השחתת אתרים, פישינג ממוקד ומתקפות מחיקה. ההמלצות נועדו לעזור לארגונים להגן על הרשת שלהם, לעדכן מערכות ולשמור על רציפות תפקודית תקינה.
איך אפשר לזהות הודעת SMS מזויפת שמתחזה לפיקוד העורף?
הדרך הטובה ביותר לזהות זיוף היא לזכור שפיקוד העורף וגופים רשמיים אחרים לעולם לא שולחים קישורים לעדכון אפליקציה ב-SMS. אם יש בהודעה קישור שדורש עדכון גרסה, מדובר בניסיון תקיפה ויש לעדכן אפליקציות אך ורק דרך החנויות הרשמיות.
איך אנחנו צריכים לגבות את המידע בארגון כדי לשרוד מתקפת מחיקה?
חובה ליישם אסטרטגיית גיבוי שכוללת לפחות עותק אחד המנותק פיזית מהרשת, כדי שהתוקפים לא יוכלו להגיע אליו. מעבר לגיבוי עצמו, חשוב לנטר את המערכות ולתרגל את תהליך השחזור באופן תקופתי כדי לוודא חזרה מהירה לפעילות.
למי אני יכול לדווח אם שמתי לב לאירוע סייבר חריג ברשת שלי?
יש לדווח על כך באופן מיידי למרכז המבצעי של מערך הסייבר הלאומי. ניתן לעשות זאת בקלות ובמהירות על ידי חיוג ל-119.
רוצים את זה בעסק?
רוצים לוודא שהסביבה הארגונית שלכם באמת מוגנת, ולא רק ברירות המחדל? זה בדיוק מה שאנחנו עושים ב-Koogler. קראו עוד על אבטחת מידע ב-Google Workspace, או דברו איתנו בשיחת אפיון ראשונית ללא עלות.