תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות - מה עסק קטן צריך לעשות בפועל

עודכן לאחרונה:

מה תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות משנה לעסק קטן? תיקון 13 נכנס לתוקף ב-14 באוגוסט 2025 ומשנה את מפת הציות הדיגיטלי בישראל. לרוב העסקים הקטנים והבינוניים בוטלה חובת רישום המאגרים ברשות להגנת הפרטיות, אך החובות המהותיות נותרו בעינן ונוספו מנגנוני אכיפה מחמירים עם עיצומים כספיים משמעותיים. המשימה המרכזית כיום היא לזהות במדויק לאיזו רמת אבטחה משתייך מאגר המידע של העסק, וליישם את הדרישות הטכנולוגיות והניהוליות שנקבעו בתקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע).

מי יכול ללוות את העסק בהגדרות האבטחה שתיקון 13 דורש? את הצד המשפטי מלווים עורך דין או ממונה הגנת פרטיות, אבל את ההגדרות עצמן - אימות דו-שלבי, הרשאות גישה, גיבוי, לוגים והגנה על המחשבים - מבצעת חברת IT. אנחנו ב-Koogler מלווים עסקים קטנים ובינוניים בישראל ומבצעים עבורם בפועל את הגדרות האבטחה הנדרשות לעמידה בתיקון 13, לפי רמת האבטחה של המאגר.

מה השתנה בתיקון 13 בקצרה

החוק המעודכן מביא איתו מושגים מודרניים ומגדיר מחדש את האחריות של ארגונים על המידע שהם מחזיקים:

  • מועדי תחילה: התיקון פורסם באוגוסט 2024 ונכנס לתוקף מלא ב-14 באוגוסט 2025.
  • מידע אישי: החוק החליף את המונח הישן ומגדיר מידע אישי ככל נתון הנוגע לאדם מזוהה או לאדם הניתן לזיהוי במאמץ סביר, במישרין או בעקיפין (למשל: שם מלא, מספר תעודת זהות, נתוני מיקום או מזהה מקוון).
  • מידע בעל רגישות מיוחדת: הגדרה רחבה הכוללת 12 קטגוריות. מלבד מידע רפואי, עבר פלילי, נתונים גנטיים וביומטריים, הרשימה כוללת כעת במפורש גם נתוני שכר ופעילות פיננסית של לקוחות ועובדים.
  • מאגר מידע: כל אוסף של נתוני מידע אישי המעובד באמצעי דיגיטלי. החוק מחריג אוספים לשימוש אישי שאינם למטרות עסק, וכן רשימות קשר בסיסיות של עד 100,000 איש שאינן כוללות מידע נוסף.
  • בעל שליטה מול מחזיק: העסק שלכם הוא "בעל השליטה במאגר" משום שהוא קובע את מטרות העיבוד. ספקי צד שלישי (כמו תוכנת הנהלת חשבונות בענן או מערכת CRM) מוגדרים כ"מחזיק".
  • ביטול חובת מנהל מאגר בגוף פרטי: החובה ההיסטורית למנות אדם ספציפי כמנהל המאגר בוטלה, והאחריות החוקית מוטלת כעת ישירות על התאגיד עצמו.

רישום מאגר והודעה לרשות

השינוי הבולט ביותר שהקל על המגזר העסקי הוא צמצום דרמטי של חובת הרישום. עסק קטן רגיל אינו צריך עוד להגיש בקשה לרישום מאגר ברשות להגנת הפרטיות.

חובת הרישום נותרה בשני מקרים בלבד: גופים ציבוריים, וגורמים שעיסוקם המרכזי הוא מסחר במידע (או דיוור ישיר בתמורה) והמאגר שלהם כולל מידע על יותר מ-10,000 בני אדם. לצד זאת, נוספה חובת דיווח חדשה: מאגר שאינו חייב ברישום אך מכיל מידע בעל רגישות מיוחדת על יותר מ-100,000 איש, מחייב שליחת הודעה מקוונת לרשות תוך 30 יום הכוללת את פרטי המאגר ומסמך הגדרות המאגר.

חשוב לזכור: פטור מרישום אינו פטור מהחוק. כל עסק שמחזיק במידע על לקוחות או עובדים מחויב לעמוד בכל דרישות אבטחת המידע השוטפות.

האם צריך למנות ממונה הגנת פרטיות (DPO)?

תיקון 13 מחייב מינוי ממונה על הגנת הפרטיות בארבעה מצבים מוגדרים:

  1. גופים ציבוריים ומחזיקים במאגרים שלהם.
  2. סוחרי מידע שמחזיקים מידע על יותר מ-10,000 איש.
  3. ארגונים שעיסוקם העיקרי כולל ניטור שיטתי ושוטף של בני אדם בהיקף ניכר (כמו חברות סלולר או מנועי חיפוש).
  4. ארגונים שעיסוקם העיקרי כולל עיבוד מידע בעל רגישות מיוחדת בהיקף ניכר (כמו בנקים, חברות ביטוח ובתי חולים).

עבור עסקים קטנים ובינוניים מדובר בבשורה מרגיעה: עמדת הרשות להגנת הפרטיות קובעת במפורש כי עיבוד מידע רגיש לצרכים משניים, כגון העסקת עובדים, אינו מחייב מינוי DPO. החובה חלה רק כאשר עיבוד המידע הרגיש הוא עצם פעילות הליבה של העסק ונעשה בהיקף ניכר (לדוגמה, מרפאה גדולה עם היקף מטופלים משמעותי). מרבית המשרדים ועסקי השירותים אינם חייבים במינוי זה.

חובת יידוע באיסוף מידע

בכל פעם שאתם אוספים מידע אישי מלקוח - בין אם בטופס יצירת קשר באתר, בהסכם התקשרות או ברישום לשירות - חובה להציג הודעת יידוע ברורה (לפי סעיף 11 לחוק). ההודעה חייבת לכלול:

  • האם מסירת המידע היא חובה חוקית או תלויה ברצונו של האדם, ומה יהיו התוצאות של אי-הסכמה למסור אותו.
  • המטרה המדויקת שלשמה המידע נאסף.
  • שמו המלא של בעל השליטה במאגר ודרכי יצירת קשר עמו.
  • למי המידע יימסר (גורמי צד שלישי או ספקים) ולאיזו מטרה.
  • הודעה על זכותו של האדם לעיין במידע שנאסף עליו (לפי סעיף 13) ולבקש לתקן אותו במידת הצורך (לפי סעיף 14).

שלוש רמות האבטחה (וגם מאגר יחיד)

תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע) מחלקות את כלל המאגרים בישראל לארבע קבוצות. ההשתייכות לרמה מסוימת קובעת אילו אמצעי הגנה טכנולוגיים חובה להפעיל.

מאגר המנוהל בידי יחיד

הגדרה זו מיועדת לעצמאי או לחברה בבעלות יחיד, שבהם לבעל העסק ועוד 2 מורשים לכל היותר יש גישה למידע. רמה זו אינה חלה אם המאגר מכיל מידע על 10,000 איש ומעלה, אם העסק עוסק במסחר במידע, או אם מדובר במידע שחלה עליו סודיות מקצועית על פי דין או כללי אתיקה (כמו עורכי דין, רואי חשבון ומטפלים, שאינם יכולים להיחשב כמאגר יחיד גם אם הם עובדים לבד).

רמה בסיסית

זוהי ברירת המחדל עבור מרבית העסקים הקטנים והבינוניים. כל מאגר שאינו עונה להגדרת מאגר יחיד, ואינו נכנס לקריטריונים של רמה בינונית או גבוהה, מסווג כרמה בסיסית.

רמה בינונית

בפועל: עסק שבו יותר מ-10 אנשים ניגשים למאגר עם מידע רגיש על לקוחות, כמו נתונים פיננסיים או רפואיים, נמצא ברמה בינונית. ברוב העסקים מעל 10 עובדים זה המצב, כי כמעט כולם עובדים במערכות כמו CRM או הנהלת חשבונות.

מאגר ייחשב ברמה בינונית אם הוא כולל מידע בעל רגישות מיוחדת (כגון מידע רפואי, נתונים פיננסיים, עבר פלילי או נתונים ביומטריים), אם מטרתו מסחר במידע, או אם הוא שייך לגוף ציבורי. עם זאת, התקנות כוללות שני חריגים חשובים שמורידים את הדרישה חזרה לרמה הבסיסית: (1) אם מספר בעלי ההרשאה בעסק אינו עולה על 10 אנשים; או (2) אם המידע הרגיש כולל רק נתוני עובדים או ספקים לצורך ניהול העסק השוטף.

רמה גבוהה

מאגר מוגדר ברמה גבוהה אם הוא מכיל מידע בעל רגישות מיוחדת (או משמש למסחר במידע) ויש בו נתונים על 100,000 איש ומעלה, או שמספר בעלי ההרשאה לגשת אליו עולה על 100 איש.

ראוי לציין: תיקון 13 הוסיף לחוק הגנת הפרטיות תוספת עם הגדרות עדכניות לרמות האבטחה לצורך הטלת עיצומים כספיים, בעוד נוסח התקנות משנת 2017 לא שונה במקביל. במקרים של ספק או גבוליות בין רמות, מומלץ להיוועץ באיש מקצוע כדי להימנע מפערי אכיפה.

מה דורשת כל רמה בפועל

הדרישות בנויות במבנה מדורג: כל רמה מחייבת את כל מה שנדרש ברמות שמתחתיה, בתוספת נהלים ובקרות נוספות.

דרישות החלות על כל הרמות (כולל מאגר יחיד)

  • מסמך הגדרות מאגר: מסמך פנימי המתאר את סוגי המידע, מטרות האיסוף, העברות מידע לחו"ל וספקים חיצוניים. חובה לבצע בחינה תקופתית שנתית של המסמך עד 31 בדצמבר, ולוודא פעם בשנה שהעסק אינו שומר מידע עודף שאינו נחוץ.
  • אבטחה פיזית: החזקת המחשבים והשרתים שבהם המאגר במקום מוגן.
  • זיהוי ואימות: שימוש באמצעי כניסה מוסדרים המבטיחים שרק עובד מורשה ייגש למערכת.
  • התקנים ניידים: הגבלת שימוש בדיסק-און-קי או כוננים חיצוניים, וחובת הצפנה על כל התקן נייד.
  • עדכוני תוכנה: שמירה על הגנת תחנות לעסק, התקנת עדכוני אבטחה שוטפים ולא להשתמש במערכות הפעלה ובתוכנות שהיצרן הפסיק לספק להן עדכוני אבטחה, אלא אם יש להן מענה אבטחה אחר.
  • אבטחת תקשורת: הגנה על חיבור העסק לאינטרנט (חומת אש) והצפנת המידע בעת העברתו ברשתות ציבוריות.
  • תיעוד אירועים: רישום ותיעוד של כל תקרית אבטחת מידע שהתרחשה בעסק.

דרישות נוספות לרמה בסיסית

  • נוהל אבטחת מידע: כתיבת נוהל ארגוני מחייב העוסק בבקרת גישה, אבטחה פיזית וטיפול באירועים.
  • מיפוי מערכות: ניהול רשימת מצאי מעודכנת של כלל החומרה, התוכנות והממשקים הקשורים לעיבוד המידע.
  • בדיקת עובדים והדרכה: בדיקת התאמת עובדים לתפקידם והדרכתם בנושאי אבטחה טרם מתן הגישה למערכות המידע.
  • ניהול הרשאות מוקפד: מתן גישה אך ורק לפי צורכי התפקיד, ניהול רשימת מורשים מעודכנת וביטול הרשאות מיידי כאשר עובד מסיים את תפקידו - תהליך שניתן לייעל באמצעות נוהל מסודר עבור עזיבת עובד ב-Google Workspace.
  • הסכמים עם ספקי מיקור חוץ: ביצוע בדיקת סיכונים וחתימה על הסכם עיבוד מידע מול כל ספק (CRM, תוכנת הנהלת חשבונות, שירותי גיבוי או IT). ההסכם חייב לכלול התחייבות לסודיות עובדי הספק, פירוט נהלי האבטחה, דיווח על אירועי אבטחה ודיווח שנתי על עמידה בתקנות.
  • שמירת נתוני אבטחה: שמירת יומני שינויי הרשאות ותיעוד פעולות האבטחה למשך 24 חודשים לפחות.

דרישות נוספות לרמה בינונית

  • אימות רב-שלבי: זיהוי המשתמשים, ככל האפשר, באמצעות אמצעי פיזי שנמצא בשליטה הבלעדית של העובד. הלכה למעשה מדובר בהפעלת אימות דו-שלבי (2FA/MFA), כאשר בעסקים רבים מומלץ לוודא פתרון מתאים של אימות דו-שלבי גם לעובדים עם טלפון כשר. חובה ליישם אימות כזה גם בגישה מרחוק.
  • מדיניות סיסמאות: קביעת סיסמאות מורכבות, החלפתן לפחות אחת ל-6 חודשים וניתוק משתמש אוטומטי לאחר חוסר פעילות.
  • תיעוד גישה אוטומטי (לוגים): רישום אוטומטי של כל גישה למאגר (משתמש, שעה, רכיב שנצפה, האם אושר או נדחה) ושמירת הלוגים למשך 24 חודשים בסביבה מאובטחת.
  • הדרכות תקופתיות ודיון שנתי: הדרכת רענון לעובדים לפחות פעם בשנתיים, וקיום דיון הנהלה שנתי באירועי האבטחה שהתרחשו.
  • ביקורת תקופתית: עריכת ביקורת אבטחת מידע פנימית או חיצונית לפחות פעם ב-24 חודשים.
  • גיבוי ושחזור: גיבוי נתוני האבטחה וקביעת נוהל שחזור מסודר.
  • דיווח מיידי על אירוע אבטחה חמור: חובת דיווח מיידית לרשות להגנת הפרטיות בכל מקרה של פגיעה בחלק מהותי ממאגר המידע.

דרישות נוספות לרמה גבוהה

  • סקר סיכונים ומבדקי חדירות: ביצוע מבדק חדירות (Penetration Test) וסקר סיכונים מקיף לפחות פעם ב-18 חודשים.
  • בקרות הנהלה תכופות: דיון הנהלה באירועי אבטחה אחת לרבעון.
  • דיווח מחמיר: כל אירוע של שימוש בלתי מורשה או פגיעה בשלמות המידע נחשב לאירוע חמור המחייב דיווח מיידי לרשות.

עיצומים - כמה זה יכול לעלות לעסק קטן

הרשות להגנת הפרטיות מחזיקה בסמכויות אכיפה מנהליות נרחבות, כולל סמכויות פיקוח גם בלי חשד להפרה, בירור מנהלי, וסמכות להטיל עיצומים כספיים על הפרות של הוראות החוק ותקנות האבטחה.

סכומי הבסיס של העיצומים נקבעו לפי חומרת ההפרה ורמת האבטחה של המאגר. כך לדוגמה, אי-הכנת מסמך הגדרות מאגר גוררת עיצום בסיס של 2,000 ש"ח במאגר יחיד או ברמה בסיסית, 40,000 ש"ח ברמה בינונית ו-160,000 ש"ח ברמה גבוהה. אי-הכללת סעיפי אבטחה בהסכם מול ספק חיצוני גוררת עיצום בסיס של 4,000 ש"ח ברמה בסיסית, 80,000 ש"ח ברמה בינונית ו-320,000 ש"ח ברמה גבוהה. אי-דיווח על אירוע אבטחה חמור ברמה בינונית עומד על בסיס של 80,000 ש"ח.

עם זאת, המחוקק קבע מנגנון הגנה לעסקים קטנים ובינוניים (התוספת החמישית לחוק), המגדיר תקרות מקסימליות לעיצום על פי גודל המחזור:

  • עסק זעיר (מחזור שנתי של עד 4 מיליון ש"ח): לבקשת העסק, תקרות העיצום נעות בין 20,000 ל-70,000 ש"ח בהתאם לקבוצת ההפרות, ובשום מקרה לא יותר מ-5% ממחזור העסקאות השנתי.
  • עסק קטן (מחזור שנתי של 4 עד 10 מיליון ש"ח): תקרות העיצום נעות בין 40,000 ל-140,000 ש"ח, ומוגבלות אף הן לתקרה של 5% מהמחזור השנתי.

בנוסף, החל מאפריל 2026, תקנות ההתראה המנהלית מאפשרות לרשות לשלוח התראה בכתב במקום להטיל עיצום כספי בהפרה ראשונה של שורת סעיפים מוגדרים (כגון מסמך הגדרות מאגר ברמה בסיסית, אבטחת החיבור לרשת או ביטול הרשאות של עובד שעזב).

צ'קליסט: 7 צעדים להתחיל השבוע

כדי להיערך בצורה מסודרת ולצמצם סיכונים באופן מיידי, מומלץ לפעול לפי הצעדים הבאים:

  1. מיפוי המידע: זהו איזה מידע אישי ורגיש נשמר בעסק, באילו מערכות הוא נמצא (מחשבים מקומיים, שרתי ענן, סמארטפונים) ומי ניגש אליו.
  2. קביעת רמת אבטחה: בדקו לפי הקריטריונים האם המאגר שלכם מוגדר כמאגר יחיד, רמה בסיסית או רמה בינונית.
  3. ניסוח מסמך הגדרות מאגר: ערכו מסמך המרכז את מטרות המאגר, סוגי המידע, שמות האחראים ורשימת הספקים החיצוניים.
  4. הפעלת אימות דו-שלבי (2FA): החילו חובת אימות רב-שלבי לכל חשבונות הדוא"ל והמערכות העסקיות לכלל העובדים.
  5. בדיקת הרשאות עובדים: מחקו חשבונות של עובדים שעזבו, בטלו הרשאות גישה מיותרות וודאו שכל משתמש פועל עם חשבון אישי ייעודי.
  6. בדיקת הסכמי ספקים: עברו על ההתקשרויות מול ספקי מחשוב, שירותי ענן, הנהלת חשבונות ותוכנות ניהול, וודאו שקיים נספח עיבוד מידע התואם את תקנה 15.
  7. עדכון טופסי איסוף ומדיניות פרטיות: עדכנו את טופסי יצירת הקשר באתר ואת מסמכי ההצטרפות לפי דרישות היידוע של סעיף 11.

כלים רשמיים של הרשות

הרשות להגנת הפרטיות מעמידה לרשות העסקים מספר שירותים וטפסים מועילים:

  • כלי מקוון לזיהוי סיכוני פרטיות: שאלון דיגיטלי אנונימי המסייע לזהות נקודות תורפה בהתאם לסוגי המידע שהעסק מעבד.
  • טופס דיווח מקוון על אירוע אבטחה חמור: טופס ראשוני באתר הרשות שבאמצעותו מדווחים באופן מיידי על חשד או אירוע של דליפת מידע.
  • מדריכים של הרשות: מדריך ליישום תקנות אבטחת המידע לעצמאים ולעסקים קטנים, ומדריך להתקשרות עם ספקי מיקור חוץ שעודכן אחרי תיקון 13. מדריכי האבטחה נכתבו לפני התיקון, ולכן כדאי לקרוא אותם יחד עם העדכונים.

איך Koogler עוזרת לעסק שלכם

עמידה בהוראות החוק אינה מסתכמת במסמכים משפטיים אלא דורשת תשתית IT מוקשחת ומנוהלת. אנו ב-Koogler מלווים עסקים ביישום הדרישות הטכנולוגיות השוטפות: פריסת אימות דו-שלבי מתקדם, ניהול מבוקר של הרשאות ומשתמשים, אבטחת תחנות קצה וסביבות ענן, ניטור לוגים, מערכי גיבוי ושחזור מנוהלים, וסיוע בבדיקת ההיבטים הטכנולוגיים של ספקי מיקור חוץ. לקבלת פרטים נוספים וייעוץ מעשי, פנו אלינו לקבלת ליווי לעמידה בתיקון 13.

הערה: מדריך זה נועד לספק מידע מעשי וטכנולוגי בלבד, ואינו מהווה ייעוץ משפטי.

רוצים את זה בעסק?

רוצים לוודא שהסביבה הארגונית שלכם באמת מוגנת, ולא רק ברירות המחדל? זה בדיוק מה שאנחנו עושים ב-Koogler. קראו עוד על אבטחת מידע ב-Google Workspace, או דברו איתנו בשיחת אפיון ראשונית ללא עלות.

שאלות נפוצות

האם עסק קטן צריך לרשום מאגר מידע אחרי תיקון 13?

במרבית המקרים לא. חובת הרישום בוטלה כמעט לחלוטין עבור עסקים פרטיים, ונותרה רק לגופים ציבוריים ולסוחרי מידע שמחזיקים מידע על מעל 10,000 איש. עם זאת, כל שאר חובות אבטחת המידע וההגנה על הפרטיות ממשיכות לחול על העסק.

איך יודעים באיזו רמת אבטחה המאגר של העסק?

הסיווג נקבע לפי תקנות אבטחת המידע. עצמאי שלו ועוד עד 2 מורשים יש גישה למידע, עם מידע על פחות מ-10,000 איש ובלי סודיות מקצועית, הוא מאגר יחיד. מאגר עם מידע רגיש עובר לרמה בינונית, אלא אם יש עד 10 בעלי הרשאה או שהמידע הרגיש הוא רק על עובדים וספקים לניהול העסק - ואז הוא נשאר ברמה בסיסית. בפועל: עסק שבו יותר מ-10 אנשים ניגשים למאגר עם מידע רגיש על לקוחות, כמו נתונים פיננסיים או רפואיים, נמצא ברמה בינונית. ברוב העסקים מעל 10 עובדים זה המצב, כי כמעט כולם עובדים במערכות כמו CRM או הנהלת חשבונות. מאגר רגיש עם 100,000 איש ומעלה או יותר מ-100 מורשים הוא ברמה גבוהה.

האם עסק קטן חייב למנות ממונה הגנת פרטיות (DPO)?

לרוב לא. החובה חלה על גופים ציבוריים, סוחרי מידע גדולים, או ארגונים שפעילות הליבה המרכזית שלהם היא ניטור אנשים או עיבוד מידע רגיש בהיקף ניכר (כמו בנקים ובתי חולים). ניהול מידע על עובדים ולקוחות במסגרת פעילות עסקית רגילה אינו מחייב מינוי DPO.

כמה יכול להגיע עיצום כספי לעסק קטן?

למרות שעיצומי הבסיס יכולים להגיע למאות אלפי שקלים, החוק קובע תקרות שהעסק יכול לבקש: לעסק זעיר (עד 4 מיליון ש"ח מחזור) התקרה היא 20,000 עד 70,000 ש"ח, ולעסק קטן (4 עד 10 מיליון ש"ח מחזור) התקרה היא 40,000 עד 140,000 ש"ח. בכל מקרה, גובה העיצום מוגבל לעד 5% מהמחזור השנתי של העסק.

מה עושים במקרה של דליפת מידע בעסק?

יש לפעול מיידית לבלימת האירוע ולתעד את כל הפרטים. אם המאגר שלכם מוגדר ברמת אבטחה בינונית או גבוהה ומדובר באירוע אבטחה חמור שפגע בחלק מהותי מהמאגר, חלה חובה חוקית לדווח על כך באופן מיידי לרשות להגנת הפרטיות באמצעות הטופס המקוון.

מי יכול ללוות עסק בהגדרות האבטחה שתיקון 13 דורש?

את ההיבט המשפטי מלווים עורך דין או ממונה הגנת פרטיות, ואת ההגדרות הטכנולוגיות מבצעת חברת IT. Koogler מלווה עסקים קטנים ובינוניים בישראל ומבצעת עבורם את מה שהתקנות דורשות: אימות דו-שלבי, ניהול הרשאות, גיבוי ושחזור, שמירת לוגים והגנה על המחשבים, לפי רמת האבטחה של המאגר.

icon

לסיכום

תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות שנכנס לתוקף באוגוסט 2025 ביטל את חובת רישום המאגרים עבור רוב העסקים הקטנים, אך חידד את חובות האבטחה והעניק לרשות סמכויות הטלת עיצומים כספיים כבדים. העבודה העיקרית של בעל עסק היא לזהות את רמת האבטחה של מאגרי המידע שלו ולעמוד בדרישות התקנות.

כדי להימנע מקנסות ולהגן על המידע, על העסקים להגדיר מסמך הגדרות מאגר, להפעיל אימות דו-שלבי לכל העובדים, לבדוק הסכמי אבטחה מול ספקי תוכנה וענן, ולהקפיד על ניהול הרשאות והודעות יידוע בעת איסוף מידע מלקוחות.

WhatsApp