עודכן לאחרונה:
מה תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות משנה לעסק קטן? תיקון 13 נכנס לתוקף ב-14 באוגוסט 2025 ומשנה את מפת הציות הדיגיטלי בישראל. לרוב העסקים הקטנים והבינוניים בוטלה חובת רישום המאגרים ברשות להגנת הפרטיות, אך החובות המהותיות נותרו בעינן ונוספו מנגנוני אכיפה מחמירים עם עיצומים כספיים משמעותיים. המשימה המרכזית כיום היא לזהות במדויק לאיזו רמת אבטחה משתייך מאגר המידע של העסק, וליישם את הדרישות הטכנולוגיות והניהוליות שנקבעו בתקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע).
מי יכול ללוות את העסק בהגדרות האבטחה שתיקון 13 דורש? את הצד המשפטי מלווים עורך דין או ממונה הגנת פרטיות, אבל את ההגדרות עצמן - אימות דו-שלבי, הרשאות גישה, גיבוי, לוגים והגנה על המחשבים - מבצעת חברת IT. אנחנו ב-Koogler מלווים עסקים קטנים ובינוניים בישראל ומבצעים עבורם בפועל את הגדרות האבטחה הנדרשות לעמידה בתיקון 13, לפי רמת האבטחה של המאגר.
החוק המעודכן מביא איתו מושגים מודרניים ומגדיר מחדש את האחריות של ארגונים על המידע שהם מחזיקים:
השינוי הבולט ביותר שהקל על המגזר העסקי הוא צמצום דרמטי של חובת הרישום. עסק קטן רגיל אינו צריך עוד להגיש בקשה לרישום מאגר ברשות להגנת הפרטיות.
חובת הרישום נותרה בשני מקרים בלבד: גופים ציבוריים, וגורמים שעיסוקם המרכזי הוא מסחר במידע (או דיוור ישיר בתמורה) והמאגר שלהם כולל מידע על יותר מ-10,000 בני אדם. לצד זאת, נוספה חובת דיווח חדשה: מאגר שאינו חייב ברישום אך מכיל מידע בעל רגישות מיוחדת על יותר מ-100,000 איש, מחייב שליחת הודעה מקוונת לרשות תוך 30 יום הכוללת את פרטי המאגר ומסמך הגדרות המאגר.
חשוב לזכור: פטור מרישום אינו פטור מהחוק. כל עסק שמחזיק במידע על לקוחות או עובדים מחויב לעמוד בכל דרישות אבטחת המידע השוטפות.
תיקון 13 מחייב מינוי ממונה על הגנת הפרטיות בארבעה מצבים מוגדרים:
עבור עסקים קטנים ובינוניים מדובר בבשורה מרגיעה: עמדת הרשות להגנת הפרטיות קובעת במפורש כי עיבוד מידע רגיש לצרכים משניים, כגון העסקת עובדים, אינו מחייב מינוי DPO. החובה חלה רק כאשר עיבוד המידע הרגיש הוא עצם פעילות הליבה של העסק ונעשה בהיקף ניכר (לדוגמה, מרפאה גדולה עם היקף מטופלים משמעותי). מרבית המשרדים ועסקי השירותים אינם חייבים במינוי זה.
בכל פעם שאתם אוספים מידע אישי מלקוח - בין אם בטופס יצירת קשר באתר, בהסכם התקשרות או ברישום לשירות - חובה להציג הודעת יידוע ברורה (לפי סעיף 11 לחוק). ההודעה חייבת לכלול:
תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע) מחלקות את כלל המאגרים בישראל לארבע קבוצות. ההשתייכות לרמה מסוימת קובעת אילו אמצעי הגנה טכנולוגיים חובה להפעיל.
הגדרה זו מיועדת לעצמאי או לחברה בבעלות יחיד, שבהם לבעל העסק ועוד 2 מורשים לכל היותר יש גישה למידע. רמה זו אינה חלה אם המאגר מכיל מידע על 10,000 איש ומעלה, אם העסק עוסק במסחר במידע, או אם מדובר במידע שחלה עליו סודיות מקצועית על פי דין או כללי אתיקה (כמו עורכי דין, רואי חשבון ומטפלים, שאינם יכולים להיחשב כמאגר יחיד גם אם הם עובדים לבד).
זוהי ברירת המחדל עבור מרבית העסקים הקטנים והבינוניים. כל מאגר שאינו עונה להגדרת מאגר יחיד, ואינו נכנס לקריטריונים של רמה בינונית או גבוהה, מסווג כרמה בסיסית.
בפועל: עסק שבו יותר מ-10 אנשים ניגשים למאגר עם מידע רגיש על לקוחות, כמו נתונים פיננסיים או רפואיים, נמצא ברמה בינונית. ברוב העסקים מעל 10 עובדים זה המצב, כי כמעט כולם עובדים במערכות כמו CRM או הנהלת חשבונות.
מאגר ייחשב ברמה בינונית אם הוא כולל מידע בעל רגישות מיוחדת (כגון מידע רפואי, נתונים פיננסיים, עבר פלילי או נתונים ביומטריים), אם מטרתו מסחר במידע, או אם הוא שייך לגוף ציבורי. עם זאת, התקנות כוללות שני חריגים חשובים שמורידים את הדרישה חזרה לרמה הבסיסית: (1) אם מספר בעלי ההרשאה בעסק אינו עולה על 10 אנשים; או (2) אם המידע הרגיש כולל רק נתוני עובדים או ספקים לצורך ניהול העסק השוטף.
מאגר מוגדר ברמה גבוהה אם הוא מכיל מידע בעל רגישות מיוחדת (או משמש למסחר במידע) ויש בו נתונים על 100,000 איש ומעלה, או שמספר בעלי ההרשאה לגשת אליו עולה על 100 איש.
ראוי לציין: תיקון 13 הוסיף לחוק הגנת הפרטיות תוספת עם הגדרות עדכניות לרמות האבטחה לצורך הטלת עיצומים כספיים, בעוד נוסח התקנות משנת 2017 לא שונה במקביל. במקרים של ספק או גבוליות בין רמות, מומלץ להיוועץ באיש מקצוע כדי להימנע מפערי אכיפה.
הדרישות בנויות במבנה מדורג: כל רמה מחייבת את כל מה שנדרש ברמות שמתחתיה, בתוספת נהלים ובקרות נוספות.
הרשות להגנת הפרטיות מחזיקה בסמכויות אכיפה מנהליות נרחבות, כולל סמכויות פיקוח גם בלי חשד להפרה, בירור מנהלי, וסמכות להטיל עיצומים כספיים על הפרות של הוראות החוק ותקנות האבטחה.
סכומי הבסיס של העיצומים נקבעו לפי חומרת ההפרה ורמת האבטחה של המאגר. כך לדוגמה, אי-הכנת מסמך הגדרות מאגר גוררת עיצום בסיס של 2,000 ש"ח במאגר יחיד או ברמה בסיסית, 40,000 ש"ח ברמה בינונית ו-160,000 ש"ח ברמה גבוהה. אי-הכללת סעיפי אבטחה בהסכם מול ספק חיצוני גוררת עיצום בסיס של 4,000 ש"ח ברמה בסיסית, 80,000 ש"ח ברמה בינונית ו-320,000 ש"ח ברמה גבוהה. אי-דיווח על אירוע אבטחה חמור ברמה בינונית עומד על בסיס של 80,000 ש"ח.
עם זאת, המחוקק קבע מנגנון הגנה לעסקים קטנים ובינוניים (התוספת החמישית לחוק), המגדיר תקרות מקסימליות לעיצום על פי גודל המחזור:
בנוסף, החל מאפריל 2026, תקנות ההתראה המנהלית מאפשרות לרשות לשלוח התראה בכתב במקום להטיל עיצום כספי בהפרה ראשונה של שורת סעיפים מוגדרים (כגון מסמך הגדרות מאגר ברמה בסיסית, אבטחת החיבור לרשת או ביטול הרשאות של עובד שעזב).
כדי להיערך בצורה מסודרת ולצמצם סיכונים באופן מיידי, מומלץ לפעול לפי הצעדים הבאים:
הרשות להגנת הפרטיות מעמידה לרשות העסקים מספר שירותים וטפסים מועילים:
עמידה בהוראות החוק אינה מסתכמת במסמכים משפטיים אלא דורשת תשתית IT מוקשחת ומנוהלת. אנו ב-Koogler מלווים עסקים ביישום הדרישות הטכנולוגיות השוטפות: פריסת אימות דו-שלבי מתקדם, ניהול מבוקר של הרשאות ומשתמשים, אבטחת תחנות קצה וסביבות ענן, ניטור לוגים, מערכי גיבוי ושחזור מנוהלים, וסיוע בבדיקת ההיבטים הטכנולוגיים של ספקי מיקור חוץ. לקבלת פרטים נוספים וייעוץ מעשי, פנו אלינו לקבלת ליווי לעמידה בתיקון 13.
הערה: מדריך זה נועד לספק מידע מעשי וטכנולוגי בלבד, ואינו מהווה ייעוץ משפטי.
רוצים לוודא שהסביבה הארגונית שלכם באמת מוגנת, ולא רק ברירות המחדל? זה בדיוק מה שאנחנו עושים ב-Koogler. קראו עוד על אבטחת מידע ב-Google Workspace, או דברו איתנו בשיחת אפיון ראשונית ללא עלות.
במרבית המקרים לא. חובת הרישום בוטלה כמעט לחלוטין עבור עסקים פרטיים, ונותרה רק לגופים ציבוריים ולסוחרי מידע שמחזיקים מידע על מעל 10,000 איש. עם זאת, כל שאר חובות אבטחת המידע וההגנה על הפרטיות ממשיכות לחול על העסק.
הסיווג נקבע לפי תקנות אבטחת המידע. עצמאי שלו ועוד עד 2 מורשים יש גישה למידע, עם מידע על פחות מ-10,000 איש ובלי סודיות מקצועית, הוא מאגר יחיד. מאגר עם מידע רגיש עובר לרמה בינונית, אלא אם יש עד 10 בעלי הרשאה או שהמידע הרגיש הוא רק על עובדים וספקים לניהול העסק - ואז הוא נשאר ברמה בסיסית. בפועל: עסק שבו יותר מ-10 אנשים ניגשים למאגר עם מידע רגיש על לקוחות, כמו נתונים פיננסיים או רפואיים, נמצא ברמה בינונית. ברוב העסקים מעל 10 עובדים זה המצב, כי כמעט כולם עובדים במערכות כמו CRM או הנהלת חשבונות. מאגר רגיש עם 100,000 איש ומעלה או יותר מ-100 מורשים הוא ברמה גבוהה.
לרוב לא. החובה חלה על גופים ציבוריים, סוחרי מידע גדולים, או ארגונים שפעילות הליבה המרכזית שלהם היא ניטור אנשים או עיבוד מידע רגיש בהיקף ניכר (כמו בנקים ובתי חולים). ניהול מידע על עובדים ולקוחות במסגרת פעילות עסקית רגילה אינו מחייב מינוי DPO.
למרות שעיצומי הבסיס יכולים להגיע למאות אלפי שקלים, החוק קובע תקרות שהעסק יכול לבקש: לעסק זעיר (עד 4 מיליון ש"ח מחזור) התקרה היא 20,000 עד 70,000 ש"ח, ולעסק קטן (4 עד 10 מיליון ש"ח מחזור) התקרה היא 40,000 עד 140,000 ש"ח. בכל מקרה, גובה העיצום מוגבל לעד 5% מהמחזור השנתי של העסק.
יש לפעול מיידית לבלימת האירוע ולתעד את כל הפרטים. אם המאגר שלכם מוגדר ברמת אבטחה בינונית או גבוהה ומדובר באירוע אבטחה חמור שפגע בחלק מהותי מהמאגר, חלה חובה חוקית לדווח על כך באופן מיידי לרשות להגנת הפרטיות באמצעות הטופס המקוון.
את ההיבט המשפטי מלווים עורך דין או ממונה הגנת פרטיות, ואת ההגדרות הטכנולוגיות מבצעת חברת IT. Koogler מלווה עסקים קטנים ובינוניים בישראל ומבצעת עבורם את מה שהתקנות דורשות: אימות דו-שלבי, ניהול הרשאות, גיבוי ושחזור, שמירת לוגים והגנה על המחשבים, לפי רמת האבטחה של המאגר.
תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות שנכנס לתוקף באוגוסט 2025 ביטל את חובת רישום המאגרים עבור רוב העסקים הקטנים, אך חידד את חובות האבטחה והעניק לרשות סמכויות הטלת עיצומים כספיים כבדים. העבודה העיקרית של בעל עסק היא לזהות את רמת האבטחה של מאגרי המידע שלו ולעמוד בדרישות התקנות.
כדי להימנע מקנסות ולהגן על המידע, על העסקים להגדיר מסמך הגדרות מאגר, להפעיל אימות דו-שלבי לכל העובדים, לבדוק הסכמי אבטחה מול ספקי תוכנה וענן, ולהקפיד על ניהול הרשאות והודעות יידוע בעת איסוף מידע מלקוחות.